אירועים
שיח גלריה בתערוכה של סשה טמרין "נשיקת שמש" ומופע מוסיקלי
האירוע ייחל בעוד:
תאריך עברי | תאריך לועזי | שעה | מיקום |
---|---|---|---|
כ' תשרי התשפ"ג | יום שבת, 15/10/2022 | 12:00 | המרכז לאמנות עכשווית בערד |
תאריך עברי | כ' תשרי התשפ"ג |
---|---|
תאריך לועזי | יום שבת, 15/10/2022 |
שעה | 12:00 |
מיקום | המרכז לאמנות עכשווית בערד |
חלק מהפנינג בתים פתוחים בערד בחול המועד סוכות-
מוזמנים להגיע לשיח גלריה עם האמן סשה טמרין בתערוכה "נשיקת שמש" ולאחר מכן יתקיים מופע של הזמרת דינה דייטכמן "בעקבות הערפל - за туманом"
שבת ה- 15/10 בשעה 12:00 במרכז לאמנות עכשווית.
הכניסה חופשית!
על התערוכה
סשה טמרין: נשיקת שמש
אוצרת: לאה אביר
התערוכה "נשיקת שמש" היא תערוכת היחיד המקיפה הראשונה מעבודותיו של סשה טמרין (נ. 1986 במוסקבה), שהגיע לערד כחלק מתכנית השהות של המרכז, המשיך כאחד האמנים שנבחרו לחממת הפיס בעיר ולבסוף אף עבר להתגורר בערד, כחלק מתהליך העבודה על תערוכה זו. בתערוכה מוצג גוף עבודות מגוון אותו פיתח האמן במהלך השנתיים האחרונות: עבודות צילום שלו, תצלומי משפחה של כמה מתושבי העיר שפגש ותצלומים שנוצרו במהלך טיולי-צילום עם האמן או במצלמות חד-פעמיות שחילק לאנשים שיצר איתם קשר מיוחד. התערוכה היא מסע בפני עצמו, עם פרקים וחזרות, עם האצות ועצירות.
כשהגיע לערד, ביקש האמן לרדת לשורשה של חוויית ההגירה לעיר, בעיקר זו של קהילת יוצאי ברית המועצות, שהגיעו, לפחות בדמיוננו, משלג קפוא לקיץ לוהט, מלבן בוהק לצהוב חם. אולם ככל שתהליך העבודה העמיק, שאלותיו של האמן השתנו והתחדדו. הוא פנה מהניסיון להצביע על רגע ההגעה, הנחיתה, לצלילה אל חוויית ההיטמעות, ההשתלבות. הוא עצמו עבר באותו זמן תהליך דומה של היטמעות בעיר, וצילם סביבו ללא הרף.
תהליך ההטמעה מלווה את תהליך היצירה ואת התערוכה עצמה, כשטמרין מתעכב על רגעים שונים, מכריעים ולא מכריעים כלל, במבט אוהב, נטול שיפוטיות. הקונפליקט בין הרצון להשתלב לרצון להתייחד לא נעלם כאן, אבל הוא נוכח כפן אחד בלבד של ההטמעה כתהליך של למידה מתוך אינטראקציה, של שינוי שחל מתוקף קיומם של יחסים עם סביבה אנושית וטבעית. בצמחים, תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) הוא תהליך נשימה, שממיר אור לחומר אורגני, לאנרגיה.
בגוף העבודות שיצר טמרין בעיר בולטות תמות הקשורות בצמחים, במים ובאור. כמו בעבודות קודמות שלו, צפייה מתערבבת בציפייה, המראות משקפים מציאות ספוגה בדמיון, ריאליזם פנטסטי. הצילום עצמו נוכח ככלי בתהליך של ספיגה, של השתקעות. כל תצלום מוגדר באמצעות מידות וחומרים, לפעמים דק כמו דימוי, לפעמים בולט כמו חפץ, כמו פסל. המידות השונות מתייחסות לפורמטים ולנוסחאות שונות של צילום — למשל, "תמונה", "מַרְאָה", "מסמך", "נוף" — שמסמנים גם יחסי צפייה שונים, יחסים שונים עם עין ועם גוף.
בגוף העבודות של טמרין מתערבבים תצלומים אחרים: תמונות מאלבומים משפחתיים שטמרין אסף בביקוריו בבתיהם של תושבים בעיר עמם יצר ופיתח קשר מיוחד; תצלומים של תושבים שטמרין חילק להם מצלמות חד פעמיות; ותמונות אותן צילמו תושבים ותושבות שנענו להצעה של האמן לצאת עמו לטיול שבמהלכו גם יצלמו זה את זו.ה (למשל, צילומי המדבר של אדם מבוגר, סקרן, פעלתן וכבד ראייה, שמופיעים בעבודת הווידאו שהיא רצף דימויים נע). מבטי הצלמים והצלמות השונים מתמזגים ומתפצלים ממבטו של סשה טמרין ללא הרף, וללא וויתור על הכללי, הסכמטי או על הפרטי, הייחודי.
סשה טמרין (נולד ב-1986 במוסקבה) הוא אמן וידאו וסטילס, בעל תואר שני באמנות מאקדמיה בצלאל. עבודותיו הוצגו בתערוכות בארץ ובעולם וזכו בפרסים ובמלגות כמו פרס הסרט העצמאי בפסטיבל הסרטים בחיפה ומלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל.
צלמות.ים שהשתתפו בפרויקט: לובוב אומנסקיה, אילנה אלמן, אלכסנדר באינוב, אירינה באינוב, יבגניה דארק, יבגני זיאבקין, סימה זיאבקין, דורה ליסטמנגוב, אינה מוזל, איליה מרנץ, נדז׳דה, אליזבת ואליקס פוז'בצ'בסקי, אירינה רוגצ'בסקי, אנה שלכטר
התערוכה במסגרת חממת הפיס לאמנות בערד ובתמיכת משרד התרבות והספורט.
על המופע המוסיקלי
באמצע המאה הקודמת נרקמה בברית המועצות תנועה עממית ללא מנהיג. תנועה של כמיהה לטבע, הבנה שקשרים אנושיים הם הדבר הכי חשוב, ומבט אופטימי ואוהב כלפי החיים. מהתנועה הזו נוצר זרם בשירה הרוסית: שירים ששרו עם גיטרות, סביב מדורות ובחדרי הסלון בדירות הקטנות. היה משהו חמקמק שאיחד את האנשים שאהבו את השירים האלה, הסכמה לא-מדוברת על אילו דברים הם חשובים ואילו דברים הם חולפים וחסרי משמעות.
בהופעה שלה, דינה לוקחת אותנו אל העולם הזה ומחברת אותו אל העולם שלנו כאן. השירים תורגמו על ידה לעברית ביד חפשית, בניסיון לתפוס את הרוח העמוקה שלהם. התפאורה הטבעית משתנה – יערות סיביר הופכים לצוקי מדבר, החורף הרוסי הקשה מתחלף בקיץ הישראלי המתיש – אבל המהות נשמרת. המנגינות הן אותן מנגינות, והביצוע, כמו במקור, בשירה ובליווי גיטרה בלבד.
Времена меняются. Окуджава, Визбор, Кукин, Митяев наверное не думали, что их песни откликнутся в душе одной девушки из Израиля, и в 2022 году она переведет их на библейский язык – на иврит. Ее переводы бережно передают простыми словами тот смысл и те ценности, которые несут в себе бардовские песни. На концерте Дина исполняет эти песни под гитару, и знакомые мелодии органично сплетаются с новыми словами.
קרדיט לתמונה: DUBA